Biography
האמן ידיד רובין שהיה אמן הבית של גלריה שלוש במשך 35 שנה, נחשב לאחד מבכירי האמנים בארץ וציוריו מבטאים את הישראליות היפה בנופי הקיבוץ, טרקטורים בשדות חרושים רחבי ידיים, מטעי הדרים ושדרות ברושים; נופים ומרחבים אשר במציאות הולכים ונעלמים, ממשיכים להתקיים בציוריו, חופשיים מתלות בנראה לעין; רובין, כידוע, צייר בסטודיו, ללא חלונות.
לציור הנוף של ידיד רובין שכונה “הצייר הארץ ישראלי האחרון” אין תקדים במקומותינו, כתבה עליו גליה בר אור בספר שיצא לרגל התערוכה הרטרוספקטיבית של רובין במוזיאון תל אביב בשנת 2010. הוא נותן דרור לצבע שלא נראה כמותו באמנות הישראלית ומתענג על הדקורטיבי. רובין צייר בסטודיו חסר חלונות כשהוא ישוב על הרצפה או בעמידה מול הבד הנשען אל גב כיסא. הוא מורח את הצבע בידיים, במרית, במברשות או ישר מהשפופרת, סגנונו אינטנסיבי ודחוס בצבעוניות דשנה ומרהיבה. הציור של רובין חושני, מרהיב, ועשיר בהמצאות ציוריות. הדגמים הצבעוניים החוזרים על עצמם יוצרים מכלול מאורגן: שדות הצורה והצבע מורכבים מרצף חוזר ונשנה של קווקווים, קווים, נקודות ועיגולים, המאזנים את המקצבים האופקיים והאנכיים לכלל מבנה הרמוני וקצבי ויוצרים תחושה עזה של שפע וחיוניות, שכמו מבקשים לפרוץ את גבולות הבד. לצבע חירות כה רבה בעבודתו עד שהוא משתלח מתוך הציור כאובייקט בעל גוף ונפח.
“אני מצייר את נופי הקיבוץ אך הם בעצם נופי הנפש. אינני מצייר בהסתכלות ישירה, אלא מתוך הצטברות של תחושות למצבים בנוף, מתוך תחושה שאני נתון במערכת שאיננה מקרית” אמר רובין. נירה יצחקי שעבדה עם ידיד רובין לאורך כל הקריירה האמנותית שלו וגם אצרה את התערוכה מצביעה על העובדה שרובין היה אמן שצייר כל חייו את אותו הדבר בצורה אובססיבית וסיזיפית. בתערוכה יוצגו עבודות מפתח שהיוו ציוני דרך בשפה האמנותית של האמן.
ידיד רובין זכה בפרס שר החינוך והתרבות היוקרתי לשנת 2005, ועבודותיו הוצגו באותה שנה במוזיאון תל אביב, ב- 2010 הציג תערוכת יחיד רטרוספקטיבית במוזיאון תל אביב לאמנות.
